Torah Down Under

The passuk in this week’s sedrah says (21:17) אָז יָשִׁיר יִשְׂרָאֵל אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת עֲלִי בְאֵר עֱנוּ לָהּ. בְּאֵר חֲפָרוּהָ שָׂרִים כָּרוּהָ נְדִיבֵי הָעָם בִּמְחֹקֵק בְּמִשְׁעֲנֹתָם וּמִמִּדְבָּר מַתָּנָה Then the benei yisrael sang this song, “Spring up, O well — sing to it — The well which the princes dug, which the nobles of the people started with their own staffs... Rashi explains במחקק - ע"פ משה שנקרא מחוקק שנאמר (דברים ל"ג) כי שם חלקת מחוקק ספון ולמה לא נזכר משה בשירה זו לפי שלקה ע"י הבאר וכיון שלא נזכר שמו של משה לא נזכר שמו של הקב"ה משל למלך שהיו מזמנין אותו לסעודה אמר אם אוהבי שם אני שם ואם לאו איני הולך The word מחוקק refers to Moshe as the passuk says כי שם חלקת מחוקק ספון – “For there is the portion of the great scribe hidden.” And why is Moshe not mentioned in this song? Because he was punished through the well. And since the name of Moshe was not mentioned the name of Hashem is also not mentioned. A parabl

The passuk says at the beginning of this week’s sedrah וַיִּקַּח קֹרַח בֶּן יִצְהָר בֶּן קְהָת בֶּן לֵוִי וְדָתָן וַאֲבִירָם בְּנֵי אֱלִיאָב וְאוֹן בֶּן פֶּלֶת בְּנֵי רְאוּבֵן And Korach the son of Yitzhar the son of Kehas the son of Levi took, and Dasan and Aviram the children of Eliav and On the son of Peles, who were descendants of Reuvain. Rashi comments on this passuk ומה ראה קרח לחלוק עם משה נתקנא על נשיאותו של אליצפן בן עוזיאל (תנחומא) שמינהו משה נשיא על בני קהת על פי הדבור. אמר קרח אחי אבא ארבעה היו שנאמר (שמות ו') ובני קהת וגו' עמרם הבכור נטלו שני בניו גדולה אחד מלך ואחד כהן גדול מי ראוי ליטול את השניה לא אני שאני בן יצהר שהוא שני לעמרם והוא מנה נשיא את בן אחיו הקטן מכולם הריני חולק עליו ומבטל את דבריו. מה עשה עמד וכנס ר"נ ראשי סנהדראות... והלבישן טליתות שכולן תכלת, באו ועמדו לפני משה אמרו לו טלית שכולה של תכלת חייבת בציצית או פטורה, אמר להם חייבת, התחילו לשחק עליו, אפשר טלית של מין אחר חוט אחד של תכלת פוטרה זו שכולה תכלת לא תפטור את עצמה Why di

The passuk says in this week’s sedrah (14:20 - 23) וַיֹּאמֶר ה' סָלַחְתִּי כִּדְבָרֶךָ. וְאוּלָם חַי אָנִי וְיִמָּלֵא כְבוֹד ה' אֶת כָּל הָאָרֶץ. כִּי כָל הָאֲנָשִׁים הָרֹאִים אֶת כְּבֹדִי וְאֶת אֹתֹתַי אֲשֶׁר עָשִׂיתִי בְמִצְרַיִם וּבַמִּדְבָּר וַיְנַסּוּ אֹתִי זֶה עֶשֶׂר פְּעָמִים וְלֹא שָׁמְעוּ בְּקוֹלִי. אִם יִרְאוּ אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לַאֲבֹתָם וְכָל מְנַאֲצַי לֹא יִרְאוּהָ. And Hashem said, “I have forgiven according to your words. However as I am alive and the glory of Hashem will fill the whole world. That all the men who saw My glory and My signs which I performed in Mitzrayim and in the desert and they have tested Me these ten times and they did not listen to My voice. If they will see the land that I swore to their forefathers and all those who provoke Me will not see it.” The words וְלֹא שָׁמְעוּ בְּקוֹלִי are in the past tense. Following the same construction, it would seem that the passuk should have said כי כל האנשים שראו את כבודי –