Parshas Ki Savo - the essence of the mitzva of מקרא ביכורים


The passuk says in this week’s sedrah (דברים כ"ו י"א)

וְשָׂמַחְתָּ בְכָל הַטּוֹב אֲשֶׁר נָתַן לְךָ ה' אֱלֹקֶיךָ וּלְבֵיתֶךָ אַתָּה וְהַלֵּוִי וְהַגֵּר אֲשֶׁר בְּקִרְבֶּךָ

“And you shall rejoice in all the good that Hashem has given to you and to your household, you and the לוי and the גר who is in your midst.”

Based on this passuk, the mishna says in ביכורים (פרק א', משנה ו')

מעצרת ועד החג מביא וקורא, מן החג ועד חנוכה מביא ואינו קורא

”From שבועות till סוכות he brings ביכורים and he reads the pessukim of מקרא ביכורים. From סוכות till חנוכה he brings ביכורים but does not read the pessukim of מקרא ביכורים.”

The gemara in פסחים (דף ל"ו ע"ב) explains

שמחה מיהא מיכתב כתיבא בהו דכתיב (דברים כ"ו, י"א) ושמחת בכל הטוב, ההוא לזמן שמחה הוא דאתא דתנן דמעצרת ועד החג מביא וקורא מהחג ועד חנוכה מביא ואינו קורא

“Why does the passuk say שמחה regarding ביכורים? To teach you that you only read the pessukim of מקרא ביכורים between שבועות and סוכות (which is the harvest season), however from סוכות till חנוכה you bring ביכורים but you do not read מקרא ביכורים.”

The Rambam brings down this halachah in הלכות ביכורים (פרק ד', הלכה י"ג) as follows

המביא בכורים מאחר חג הסכות ועד חנוכה אף על פי שהפרישן קודם החג מביא ואינו קורא שנאמר ושמחת בכל הטוב ואין קריאה אלא בשעת שמחה

“If someone brings ביכורים after סוכות till חנוכה, even although he separated them before סוכות, he should bring the ביכורים to the בית המקדש but he should not say the pessukim of מקרא ביכורים. This is because the passuk says ושמחת בכל הטוב – from which we learn that you only read the pessukim of מקרא ביכורים during the time of the rejoicing of the harvest, which lasts from שבועות till סוכות.”

The כסף משנה asks on the Rambam from the gemara in Makkos (י"ח ע"ב) which says as follows

והא אמר רבי אלעזר אמר רבי הושעיא הפריש בכורים קודם לחג ועבר עליהן החג ירקבו מאי לאו משום דלא מצי למיקרי עליהן ואי ס"ד קרייה אין מעכבת בהן אמאי ירקבו כדרבי זירא דאמר ר' זירא כל הראוי לבילה אין בילה מעכבת בו וכל שאינו ראוי לבילה בילה מעכבת בו

רבי אלעזר said in the name of רבי הושעיא, “If he separated ביכורים before סוכות and then סוכות passed, they cannot be brought to the בית המקדש and should be left to rot.”

Rashi explains

הפריש לפני החג - חלה עליהן חובת קרייה ועבר עליהן החג שאינן ראוין עוד לקרייה ירקבו

“If ביכורים were separated before סוכות there is a חיוב to read the pessukim of מקרא ביכורים when these ביכורים are brought to the בית המקדש. After סוכות you may not read the pessukim of מקרא ביכורים, therefore it is no longer possible to bring these ביכורים and they should be left to rot. (However, if ביכורים were separated after סוכות then since there was never any חיוב to read the pessukim of מקרא ביכורים in the first place, you can bring them to the בית המקדש until חנוכה without saying מקרא ביכורים.)”

If so, how can the Rambam say that even if the ביכורים were separated before סוכות they can still be brought after סוכות without doing מקרא ביכורים. The gemara says that in this case the fruit must be left to rot?

Rabbi Pesach Stein z”l explains as follows:

The mishna says (בכורים א' ה')

האפוטרופוס והשליח והעבד והאשה וטומטום ואנדרוגינוס, מביאין ולא קורין, שאינן יכולין לומר "אשר נתתה לי ה'" (דברים כ"ו, י')

“An אפוטרופוס, a שליח, an עבד, an אישה, a טומטום and an אנדרוגינוס bring ביכורים but do not read the pessukim of מקרא ביכורים, because they cannot say אשר נתתה לי ה' – the land which You, Hashem, gave to me.”

The Yerushalmi says in ביכורים (פרק א', הלכה ה')

רבי יוסי רבי שמעון בן לקיש בשם רבי יוחנן בשלקטן לשלחן ביד אחר אבל אם להביאן הוא לא ישלחן ביד אחר ולא מחסל לה, רבי יונה מחסל לה, רבי זעירא רבי אמי רבי שמעון בן לקיש בשם רבי הושעיה בשלקטן לשלחן ביד אחר אבל אם לקטן להביאן הוא לא ישלחן ביד אחר שכל הביכורים שנראו ליתור בקרייה אינן ניתרים אלא בקרייה

רבי יוסי said, “The halachah that a שליח brings ביכורים but does not say מקרא ביכורים only applies where the farmer originally picked the ביכורים with intention to send them with a שליח. However, if the farmer picked the ביכורים with intention to bring them to the Yerushalayim himself then he may not send them in the hands of a שליח.”

רבי יונה said, “The halachah that a שליח brings ביכורים but does not say מקרא ביכורים only applies where the farmer originally picked the ביכורים with intention to send them with a שליח. However, if the farmer picked the ביכורים with intention to bring them to the Yerushalayim himself then he may not send them in the hands of a שליח.

Since the ביכורים were at one stage going to become מותר through מקרא ביכורים then they can only become מותר if eventually the person who brings them to the Beis Hamikdash says מקרא ביכורים.

  • What is the difference between the opinion of רבי יוסי and the opinion of רבי יונה?

The מהר"א פולדא explains that according to רבי יוסי, if the owner picked the ביכורים intending to bring them himself, then לכתחילה the owner should bring the ביכורים, however if he sent the ביכורים in the hands of a שליח, then בדיעבד this is מותר. However, according to רבי יונה, if the owner picked the ביכורים intending to bring them himself, then even if sent them in the hands of a  שליח we would say that he has not fulfilled the חיוב of הבאת ביכורים.

  • What is the basis of the מחלוקת between Rabbi Yossi and רבי יונה?

The gemara says in Makkos (דף י"ט ע"א)

אמר רבא בר אדא אמר ר' יצחק בכורים מאימתי מחייבין עליהן משיראו פני הבית כמאן כי האי תנא דתניא רבי אליעזר אומר בכורים מקצתן בחוץ ומקצתן בפנים בשבחוץ הרי הן כחולין לכל דבריהם שבפנים הרי הן כהקדש לכל דבריהם

“A זר who eats ביכורים is only חייב מיתה בידי שמים if he eats the ביכורים after they have been brought into the בית המקדש. For example, if a basket of ביכורים has partially entered the בית המקדש then the ביכורים outside the בית המקדש have the הלכה of חולין, whereas the ביכורים inside the בית המקדש have the halachah of הקדש.”

We can deduct from this gemara as follows:

Generally we find that there are two types of מתנות כהונה, קדשי הגבול like תרומה and מעשר and קדשי המקדש like the חזה ושוק (portions of קרבנות that are given to the כהנים). ביכורים falls in between these two categories, since they are separated from the harvest, like תרומה and  מעשר, but they are brought to the בית המקדש and placed next to the מזבח. Since a זר who eats ביכורים is only חייב מיתה בידי שמים once the ביכורים enter the בית המקדש, it is evident that when the ביכורים are picked they only have the קדושה of קדשי הגבול, and they only receive the קדושה of קדשי המקדש when they are brought into the בית המקדש.

Based on this gemara, we can understand the מחלוקת between רבי יוסי and רבי יונה as follows:

רבי יוסי says that if the owner picked the ביכורים intending to bring them himself, he may nevertheless send the ביכורים in the hands of a שליח (בדיעבד). This is because he is of the opinion that the halachah of מקרא ביכורים relates to the קדשי המקדש aspect of ביכורים. Therefore, since at the time when the ביכורים entered into the בית המקדש and became קדשי מזבח, they were brought by a שליח, the חיוב to do מקרא ביכורים remains dormant, because a שליח cannot do מקרא ביכורים.

On the other hand, רבי יונה says that if the owner picked the ביכורים intending to bring them himself, then even if the owner sent the ביכורים in the hands of a  שליח we would say that he has not fulfilled the חיוב of הבאת ביכורים. This is because he is of the opinion that the halacha of מקרא ביכורים relates to the קדשי הגבול aspect of ביכורים. Hence as soon as the owner picked the ביכורים, the חיוב to do מקרא ביכורים became associated with these ביכורים, and they can no longer be brought by a שליח who cannot do מקרא ביכורים.

The Rambam in הלכות ביכורים (פרק ב', הלכה כ"א) paskens like רבי יוסי and says

המפריש בכוריו להעלותן בידו לירושלים לא ישלחם ביד שליח ואם לקטן מתחלה על מנת לשלחם ביד שליח ה"ז מותר לשלחם

“If someone separates ביכורים intending to bring them to Yerushalayim himself, then he should not send them in the hands of a שליח. However if he picked them originally to send them in the hands of a שליח then it is מותר to send them with a שליח.”

From the fact that the Rambam says לא ישלחם ביד שליח – it is evident that this is the דין לכתחילה, but if he did send the ביכורים with a שליח then בדיעבד the שליח can bring the ביכורים to the בית המקדש without saying מקרא ביכורים. In other words, the Rambam paskens like רבי יוסי who says that בדיעבד you can send the ביכורים in the hands of a שליח, even though the owner picked the ביכורים intending to bring them himself. Using the above interpretation of רבי יוסי we see that according to the Rambam, the halacha of מקרא ביכורים relates to the קדשי מזבח aspect of ביכורים, which only comes about once the ביכורים enter the בית המקדש.

Subsequently, the same reasoning would apply to a case where someone separated ביכורים before Succos, and then  delayed bringing the ביכורים until after Succos. So that we would say that at the time when the ביכורים enter the בית המקדש and acquire the status of קדשי מזבח, the חיוב to do מקרא ביכורים remains dormant, because מקרא ביכורים does not apply after Succos, and therefore the Rambam paskens לשיטתו that the ביכורים may be brought after Succos without מקרא ביכורים. (I.e. the Rambam paskens like רבי יוסי in the Yerushalmi, כנגד the gemara in Makkos.)

 

Comments

Popular posts from this blog

Parshas Chukas - The song of the well

The Goel hadam today

Lo sasur, Rashi, the Ramban and the Rambam