Torah Down Under

The gemara in Avodah Zarah (2a) says: לעתיד לבא מביא הקדוש ברוך הוא ס"ת [ומניחו] בחיקו ואומר למי שעסק בה יבא ויטול שכרו In the future Hashem will bring a Sefer Torah and He will say, “Whoever toiled in the Torah should come and take their reward.”   ...[מיד] נכנסה לפניו מלכות רומי תחלה ... אמר להם הקב"ה במאי עסקתם אומרים לפניו רבש"ע הרבה שווקים תקנינו הרבה מרחצאות עשינו הרבה כסף וזהב הרבינו וכולם לא עשינו אלא בשביל ישראל כדי שיתעסקו בתורה אמר להם הקב"ה שוטים שבעולם כל מה שעשיתם לצורך עצמכם עשיתם ... מיד יצאו בפחי נפש ... וכן לכל אומה... Immediately the Roman Empire will enter before Hashem. Hashem will say to them, “What did you toil in?” They will say before Him, “Master of the Universe! We made many markets and many bath-houses. We acquired abundant silver and gold and all of this we only did so that the benei yisrael should be able to learn Torah.” Hashem will say to them, “Fools! Everything you did you did for yourselves.” Immediate...

The passuk in acharei mos says: וְכָל אָדָם לֹא יִהְיֶה בְּאֹהֶל מוֹעֵד בְּבֹאוֹ לְכַפֵּר בַּקֹּדֶשׁ עַד צֵאתוֹ “Nobody should be in the ohel moed when the kohen gadol comes to atone in holiness until he goes out.” Rabbi Tzaddok haCohen asks, why does the passuk say “ וְכָל אָדָם ” – “and any man should not be in the ohel moed ”? Why does the passuk not just say “ וְאָדָם לֹא יִהְיֶה בְּאֹהֶל מוֹעֵד ” or “ וְאיש לֹא יִהְיֶה בְּאֹהֶל מוֹעֵד ” – “a man should not be in the ohel moed ”? The gemara says in Yoma (44a): ותנא דבי ר ' ישמעאל על מה קטורת מכפרת? על לשון הרע. יבא דבר שבחשאי ויכפר על מעשה חשאי. “We have learnt in the beis hamedrash of Rebbi Yishmoel, ketores atones for lashon hara . Let something come which is done in secret (no other person may be in the kodesh ha’kedashim when the ketores is brought) and let it atone for something that is done secretly. (Rashi explains that most lashon hara is spoken secretly.)” ·     ...

The mishna says in Perek Bameh Madlikin ; במה מדליקין ובמה אין מדליקין. אין מדליקין לא בלכש, ולא בחסן, ולא בכלך, ולא בפתילת האידן, ולא בפתילת המדבר, ולא בירוקה שעל פני המים. ולא בזפת, ולא בשעוה, ולא בשמן קיק, ולא בשמן שרפה, ולא באליה, ולא בחלב נחום With what may we light [the Shabbath lights] and with what may we not light them? We may not light [them] with lechesh , chosen , kallach , a bast wick, a desert wick, seaweed, pitch, wax, kik oil, oil that has to be burnt because it is terumah temeah , tail fat, or the tallow of Nahum. Why does the mishna say that we may not light with the tallow of Nachum? The gemara in Shabbath (23) discusses whether the same restrictions that apply to lighting the Shabbath candles also applies to the laws of lighting on Chanukah. Why does the gemara also not discuss with what you may light on Purim? The Ariza”l explains that Yom Kippur is called Yom Kippur because it is a day which is only ke’pur – it’s sanctity is ...

The Rambam says in the Yad HaChazakah ( הלכות איסורי ביאה פרק יג ); (הלכה א') בשלושה דברים נכנסו ישראל לברית: במילה וטבילה וקרבן. (הלכה ב') מילה היתה במצרים, כשנאמר: "כל ערל לא יאכל בו" (שמות יב מח). מל אותם משה רבנו, שכולם ביטלו ברית מילה במצרים חוץ משבט לוי. ועל זה נאמר: "ובריתך ינצרו" (דברים לג ט). “The benei yisrael entered into a covenant with Hashem through three things; Bris milah, tevilah and bringing a korban. The bris milah was in Mitzraim. Because the halacha is that an arel cannot eat from the Korban Pesach, Moshe commanded the benei yisrael to perform bris milah , because all of them stopped doing bris milah in Mitzraim besides the tribe of Levi.” The Ramban in Yevamos (46a) asks; אם כן שבט לוי איך נכנסו תחת כנפי השכינה ? אלא הטיפו ממנו דם-ברית. ולי נראה דמדין מילה אינם חייבים להטיף - דהא מלו, ולא דמי לערבי מהול וגבעוני מהול, כיוון דלא מפקדי כמאן דלא מלו דמי “If the tribe of Levi did bris milah before Moshe command...

The passuk says in this week’s sedrah ; וַיְדַבֵּר אֱלֹקִים אֶל מֹשֶׁה וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֲנִי ה׳. וָאֵרָא אֶל אַבְרָהָם אֶל יִצְחָק וְאֶל יַעֲקֹב בְּקֵל שַׁקי וּשְׁמִי ה׳ לֹא נוֹדַעְתִּי לָהֶם. וְגַם הֲקִמֹתִי אֶת בְּרִיתִי אִתָּם לָתֵת לָהֶם אֶת אֶרֶץ כְּנָעַן אֵת אֶרֶץ מְגֻרֵיהֶם אֲשֶׁר גָּרוּ בָהּ “ Elokim spoke to Moshe and He said to him, ‘I am Hashem . I appeared to Avraham, to Yitzchak and to Yaakov through the name Kel Shakai but through my name Hashem I was not known to them. I have also established my covenant with them to give to them the land of Kenaan, the land of their sojournings within which they dwelled.’” The name Elokim refers to the middas hadin, the strict judgement of Hakadosh Baruch Hu. The name Hashem refers to the middas harachamim, the kindness shown by Hakadosh Baruch Hu . How can the passuk say, ‘ Vayedaber Elokim el Moshe vayomer elav ani Hashem ’? If Hashem appeared to Moshe with strict judgement then He did ...