Torah Down Under

The gemara says in Berachos ( דף י' ע"א ) כל פרשה שהיתה חביבה על דוד פתח בה באשרי וסיים בה באשרי פתח באשרי דכתיב (תהלים א', א') אשרי האיש וסיים באשרי דכתיב (תהלים ב', י"ב) אשרי כל חוסי בו “Any parsha in Tehillim which was dear to Dovid, he began with the word אשרי and finished with the word אשרי .” The Chasam Sofer points out that the last word and the first word of the Torah also contain the word אשרי . אֲשֶׁר עָשָׂה מֹשֶׁה לְעֵינֵי כָּל יִשְׂרָאֵ ל בְּ רֵאשִׁי ת בָּרָא אֱלֹהִים This shows that the Torah is dear to us, just as the use of the word אשרי showed that a perek was dear to Dovid. The Chasam Sofer further comments that the letters that are left over (besides the word אשרי ) are ל and בת , which together spell לבת . We can understand that this is a hint to the passuk in Shir Hashirim ( פרק ד', פסוק ט' ) לִבַּ בְ תִּ נִי אֲחֹתִי כַלָּה לִבַּבְתִּנִי בְּאַחַת מֵעֵינַיִךְ בְּאַחַד עֲנָק מִצַּוְּרֹנָיִךְ

In פרק ל״ב פסוק ג׳ the passuk says כִּי שֵׁם ה' אֶקְרָא הָבוּ גֹדֶל לֵאלֹקֵינוּ “When I call in the name of Hashem, render greatness to our G-d.” The gemara says in ברכות ( כא א ) מנין לברכת התורה לפניה מן התורה שנאמר (דברים לב, ג) כי שם ה' אקרא הבו גדל לאלהינו “How do you know that we make a beracha before we learn Torah, as the passuk says כי שם ה' אקרא הבו גדל לאלהינו .” Rashi explains כי שם ה' אקרא - כשבא משה לפתוח בדברי שירה אמר להם לישראל אני אברך תחלה ואתם ענו אחרי אמן, כי שם ה' אקרא בברכה אתם הבו גודל לאלקינו באמן הכי מפרשי לה במסכת יומא (דף ל"ז.) When Moshe came to say words of שירה , he said to the benei yisrael , “First of all I will make a beracha on the Torah and you will say amen .” So we read the passuk as follows, “When I call in the name of Hashem – by making a berachah – then you render greatness to our G-d by saying amen .” Why did Moshe only teach the benei yisrael to say a beracha on learning Torah w

The passuk says in this week’s sedrah ( דברים ל"א ב' ) וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם בֶּן מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה אָנֹכִי הַיּוֹם לֹא אוּכַל עוֹד לָצֵאת וְלָבוֹא וַה' אָמַר אֵלַי לֹא תַעֲבֹר אֶת הַיַּרְדֵּן הַזֶּה And he said to them, “I am 120 years old today, I am no longer able to go and come, and Hashem said to me, ‘You will not pass over the Yarden.’” Rashi explains לא אוכל עוד לצאת ולבוא - יכול שתשש כחו תלמוד לומר לא כהתה עינו ולא נס לחה אלא מהו לא אוכל איני רשאי שניטלה ממני הרשות וניתנה ליהושוע, ד"א לצאת ולבוא בדברי תורה מלמד שנסתתמו ממנו מסורות ומעיינות החכמה You may think that Moshe became weak, this cannot be so, as the passuk says לא כהתה עינו ולא נס לחה , rather we must understand that permission was taken from Moshe and granted to Yehoshua. Another explanation, he was unable to go and come in divrei torah , this teaches us that the tradition and wellsprings of wisdom were hidden from him. The Ramban explains ורבותינו אמרו (סוטה

The passuk says in the week’s sedrah אַתֶּם נִצָּבִים הַיּוֹם כֻּלְּכֶם לִפְנֵי ה' אֱלֹקֵיכֶם רָאשֵׁיכֶם שִׁבְטֵיכֶם זִקְנֵיכֶם וְשֹׁטְרֵיכֶם כֹּל אִישׁ יִשְׂרָאֵל “All of you are standing today before Hashem your G-d, your leaders, your tribes, your elders and your officers, every man from the בני ישראל .” The Medrash Tanchuma comments on this passuk ראשיכם שבטיכם - אף על פי שמיניתי לכם ראשים, זקנים ושוטרים, כולכם שווים לפני, שנאמר, כל איש ישראל. “Even though I appointed for you leaders, elders and officers, you are all equal before me, which is why the passuk concludes כל איש ישראל .” According to the Medrash Tanchuma, the translation of כֹּל אִישׁ יִשְׂרָאֵל is not, "Your leaders, your tribes, your elders and your officers, and also everyone else from the בני ישראל .” Rather the translation of כֹּל אִישׁ יִשְׂרָאֵל is literally “every man of the בני ישראל ”, which includes the leaders, tribes, elders and officers. If so, the passuk has referred to th