Torah Down Under

The passuk says at the beginning of this week’s sedrah (11:26) רְאֵה אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם הַיּוֹם בְּרָכָה וּקְלָלָה Behold I place before you today a blessing and a curse. The Yalkut Shimoni comments on this passuk : ברכה וקללה - למה נאמר. לפי שנאמר: החיים והמות נתתי לפניך הברכה והקללה, שמא יאמרו ישראל הואיל ונתן המקום לפנינו שני דרכים דרך החיים ודרך המות נלך באיזו מהן שנרצה. תלמוד לומר: ובחרת בחיים. משל לאדם שהיה יושב על פרשת הדרכים והיו לפניו שני שבילין, אחד שתחלתו מישור וסופו קוצים ואחד שתחלתו קוצים וסופו מישור, והיה מודיע את העוברים ואת השבים ואמר להם: שאתם רואים שביל זה שתחלתו מישור כשתים ושלש פסיעות מהלך במישור וסופו לצאת לקוצים, ואתם רואים את שביל זה שתחלתו קוצים כשתים ושלש פסיעות אתה מהלך בקוצים וסופו לצאת למישור. כך אמר להן משה לישראל: אתם רואים את הרשעים שהן מצליחים בשנים ושלשה ימים הן מצליחין בעוה"ז וסופן לדחות באחרונה, ואתם רואים צדיקים שמצטערין בעולם הזה כשנים ושלשה ימים הן מצטערים וסופן לשמוח באחרונה... Why does the passuk says that Hashe

The passuk says at the beginning of this week’s sedrah (7:12) וְהָיָה עֵקֶב תִּשְׁמְעוּן אֵת הַמִּשְׁפָּטִים הָאֵלֶּה וּשְׁמַרְתֶּם וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם וְשָׁמַר ה' אֱלֹקֶיךָ לְךָ אֶת הַבְּרִית וְאֶת הַחֶסֶד אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ And it will be if you obey these mishpatim and observe them carefully, then Hashem will keep faithfully for you the covenant that He swore to your fathers. This passuk only mentions the observance of the mishpatim (mitzvos that we can understand). However the passuk at the end of last week’s sedrah (7:11) mentions both chukim (mitzvos whose reason we cannot understand) and also mishpatim : וְשָׁמַרְתָּ אֶת הַמִּצְוָה וְאֶת הַחֻקִּים וְאֶת הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם לַעֲשׂוֹתָם And you should guard the commandments and the chukim and the mishpatim which I command you today to do them. A further variation appears later in this week’s sedrah where the passuk (8:11) says הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן

The passuk says in this week’s sedrah (6:4) שְׁמַע יִשְׂרָאֵל ה' אֱלֹקֵינוּ ה' אֶחָד Hear oh benei yisrael , Hashem who is our G-d, He is One. The Vilna Gaon comments on this passuk הענין כי כל אמונותינו הוא בשם הויה, ובזה אנחנו נבדלים מן האומות כי כל האומות משיגין את שמו יתברך כמ"ש גדול שמי בגוים ובכ"מ כו' רק שאין משיגין בשם הויה רק בשאר השמות. וכולם אינם שם העצם רק שמות משותפים, לכן אינם דבקים בו יתברך רק עובדין אותו בשיתוף כי כל השמות אינן רק משותפין ומושאלין מפעולותיו, לא כאלה חלק יעקב שהם דבקין בשם זה... ולכן משה רבינו ע"ה לא הזכיר לפרעה רק שם הויה ודא אקשי ליה מכלהו, וז"ש ה' אלוקינו אלוקינו לבד והוא שם העצם שאינו מושאל מפעולה רק (מורה) על הויתו תמיד והויתו מעצמו All of our emunah is in the four-letter Name of Hashem, and through this we are distinct from the nations. For all the nations know of Hashem’s Name, however they do not understand the four-letter Name of Hashem, only the other Names. And all other Names are not

The passuk says at the beginning of this week’s sedrah (1:1) אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר דִּבֶּר מֹשֶׁה אֶל כָּל יִשְׂרָאֵל בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן בַּמִּדְבָּר בָּעֲרָבָה מוֹל סוּף בֵּין פָּארָן וּבֵין תֹּפֶל וְלָבָן וַחֲצֵרֹת וְדִי זָהָב These are the words that Moshe addressed to all of the benei yisrael on the other side of the Yarden. Through the desert, in the plain near Suph, between Paran and Tophel, Lavan, Chazeroth, and Di-zahav. The Medrash Rabbah says (Bereishis 12:3) אמר רבי אבהו, כל מקום שנאמר אלה, פסל את הראשונים Rabbi Avahu said, “Whenever the passuk says אלה it means to invalidate that which is mentioned previously. [However, when the passuk says ואלה , it means to add on to that which is stated previously.] What do the words אלה הדברים come to invalidate? Rashi comments on this passuk : אלה הדברים : לפי שהן דברי תוכחות ומנה כאן כל המקומות שהכעיסו לפני המקום בהן לפיכך סתם את הדברים והזכירם ברמז מפני כבודן של ישראל These are the