Torah Down Under

The possuk says in this week’s sedrah: (שמות טז) והיה ביום הששי והכינו את אשר יביאו “And it will be on the sixth day, they should prepare that which they bring.” The gemara in Pesachim (47b) learns from this possuk that using muktzeh items is ossur mideoraisoh. Rashi is of the opinion that this is the maskana of the gemara and muktza is deoraisoh (see Penei Yehoshua Beitza 2b that says that this only applies to very severe types of muktzeh such as nolad.) Tosafos and the Meiri disagree and are of the opinion that this was only a haveh amina. ומוקצה דאורייתא הוא א"ל אין דכתיב (שמות טז) והיה ביום הששי והכינו את אשר יביאו ואזהרתה מהכא (שמות כ) מלא תעשה כל מלאכה “Is muktzeh deoraisoh? He answered, ‘Yes, as it says: והיה ביום הששי והכינו את אשר יביאו . The issur is from the possuk לא תעשה כל מלאכה .’” Why is using muktze a melacha? Nothing has been made? The mishna says in Beitza, דף ב,עמוד א : ביצה שנולדה ביום טוב בית שמאי אומרים תאכל ובית הלל אומרים לא תאכל “If an egg was...

The gemara in Berachos (9a) brings a machlokess between Rebbi Akiva and Rebbi Elazar ben Azaryah when the korban pesach can be eaten. (שמות יב) ואכלו את הבשר בלילה הזה רבי אלעזר בן עזריה אומר נאמר כאן בלילה הזה ונאמר להלן (שמות יב) ועברתי בארץ מצרים בלילה הזה מה להלן עד חצות אף כאן עד חצות אמר ליה ר' עקיבא והלא כבר נאמר (שמות יב) בחפזון עד שעת חפזון א"כ מה תלמוד לומר בלילה יכול יהא נאכל כקדשים ביום תלמוד לומר בלילה בלילה הוא נאכל ולא ביום The possuk says that the korban pesach can be eaten by night: ואכלו את הבשר בלילה הזה . Rebbi Elazar ben Azaryah explains that the words בלילה הזה means until midnight, Rebbi Akiva explains that בלילה הזה means until morning. Rashi explains that according to Rebbi Elazar ben Azaryah the Korban Pesach cannot be eaten after חצות . The gemara continues: והני תנאי כהני תנאי דתניא (דברים טז) שם תזבח את הפסח בערב כבוא השמש מועד צאתך ממצרים ר' אליעזר אומר בערב אתה זובח וכבוא השמש אתה אוכל ומועד צאתך ממצרים אתה שורף רבי יהושע אומר בערב א...

The possuk in this week’s sedra says: וַיֹּאמֶר אֵלָיו ה' מזה מַזֶּה בְיָדֶךָ וַיֹּאמֶר מַטֶּה. Hashem said to Moshe – What is this in your hand? And he said – A stick. Rashi says: "מזה בידך" - לכך נכתב תיבה אחת לדרוש מזה שבידך אתה חייב ללקות שחשדת בכשרים “From this in your hand – מזה is written as one word to be doresh – it is appropriate for you to be hit from that which is in your hand because you suspected the innocent.” The next possuk says: וַיֹּאמֶר הַשְׁלִיכֵהוּ אַרְצָה וַיַּשְׁלִיכֵהוּ אַרְצָה וַיְהִי לְנָחָשׁ וַיָּנָס מֹשֶׁה מִפָּנָיו. And he said – throw it to the ground. And he threw it to the ground and it became a snake and Moshe ran from before it. Rashi says - "ויהי לנחש" - רמז לו שסיפר לשון הרע על ישראל ותפש אומנתו של נחש Hashem hinted to him that he spoke loshon hara about Klal Yisrael and he seized the profession of the snake. Why was Moshe liable to be hit for being choshed klal yisrael, surely this is not the pun...

The possuk in this week’s sedrah says: פרק נ׳ פסוק ט"ו: וַיִּרְאוּ אֲחֵי-יוֹסֵף כִּי-מֵת אֲבִיהֶם וַיֹּאמְרוּ לוּ יִשְׂטְמֵנוּ יוֹסֵף וְהָשֵׁב יָשִׁיב לָנוּ אֵת כָּל-הָרָעָה אֲשֶׁר גָּמַלְנוּ אֹתוֹ “Yosef’s brothers saw that their father had died and they said maybe Yosef will hate us and he will return all the evil that we did to him.” The Baal Haturim explains: כשחזרו מלקבור את אביהם עבר יוסף על הבור שהשליכוהו בו ובירך ואמר ברוך שעשה לי נס במקום הזה אמרו עדיין הוא זוכר מה שעשינו לו. “When they came back from burying their father Yosef passed by the pit that they had thrown him into and made a beracha ברוך שעשה לי נס במקום הזה – Blessed is He who did a nes for me in this place. They said – he still remembers what we did to him.” The Baal Haturim is very difficult to understand: Why would Yosef not remember what happened to him? There is a halacha that if someone passes by a place where a nes happened to them they should make this beracha. Why should Yosef not have m...

The Sheiltos in this week’s sedrah talks about the issur of profiteering from food. There are two halachos that relate to not making excessive profit from food: You cannot make more than 1/6th profit on food. You cannot hoard food in Eretz Yisroel in order to sell it later at a higher price. Excessive Profit Regarding excessive profit the gemara says in בבא מציעא דף מ': והאמר שמואל 'המשתכר אל ישתכר יותר על שתות' Shmuel said – a merchant should not make a profit more than 1/6th. Hoarding Regarding hoarding food in Eretz Yisroel, the gemara in Bava Basra (90b) says: תנו רבנן אוצרי פירות ומלוי ברבית ומקטיני איפה ומפקיעי שערים עליהן הכתוב אומר (עמוס ח) "לֵאמֹר מָתַי יַעֲבֹר הַחֹדֶשׁ וְנַשְׁבִּירָה שֶּׁבֶר וְהַשַּׁבָּת וְנִפְתְּחָה-בָּר לְהַקְטִין אֵיפָה וּלְהַגְדִּיל שֶׁקֶל וּלְעַוֵּת מֹאזְנֵי מִרְמָה" וכתיב (עמוס ח) "נִשְׁבַּע ה' בִּגְאוֹן יַעֲקֹב אִם-אֶשְׁכַּח לָנֶצַח כָּל-מַעֲשֵׂיהֶם" “The Beraisoh has taught; People who hoard grain...

Two נסים happened during Chanuka, one was the victory of the Chashmonim over the Greeks, the other was the נס of the oil. There are three things that we do on Chanuka to thank Hashem for these nisim: - We light the menora - We say al hanisim in Shemona Esrei and - We say hallel Are these all for both nisim or are they specific to one nes? The Emek Beracha points out that when the gemara in Shabbos (כ״א עמוד ב') explains what Chanuka is, it does not mention the nes of the victory: מאי חנוכה … שכשנכנסו יוונים להיכל טמאו כל השמנים שבהיכל וכשגברה מלכות בית חשמונאי ונצחום בדקו ולא מצאו אלא פך אחד של שמן שהיה מונח בחותמו של כהן גדול ולא היה בו אלא להדליק יום אחד נעשה בו נס והדליקו ממנו שמונה ימים לשנה אחרת קבעום ועשאום ימים טובים בהלל והודאה “What is chanuka? …when the Greeks entered the heichal they made the oil tameh and when the Chashmonoim defeated them they searched and could only find one jug of oil that had the seal of the kohen gadol. This jug only contained enough...

In this weeks sedrah we learn about the brothers kidnapping Yosef and selling him. It seems (see piyut of asarah harugei malchus – Yom Kippur Mussaf) that the brothers were חייב מיתה for doing this; as the possuk says in Mishpatim: וְגֹנֵב אִישׁ וּמְכָרוֹ וְנִמְצָא בְיָדוֹ מוֹת יוּמָת “If someone kidnaps a man and sells him and he is found in his hand then the kidnapper will die.” There is a discussion in the rishonim what the words וְנִמְצָא בְיָדוֹ mean: Rashi asks, if the captive is sold then how can he still be in the hand of the kidnapper? Rashi explains that the possuk means that the captive was in the hand of the kidnapper before he sold him; ונמצא בידו - כבר קודם מכירה “He was in his hand - before he sold him.” The Ramban asks that, according to Rashi, these words do not tell you anything? Of course you need עדים that the kidnapper held the captive before selling him otherwise you could not execute the kidnapper? ולא הבינותי זה - אם ללמד שיראוהו עדים בידו קודם...

In this week's parshah the pessukim  discuss the laws of shomrim - a guardian who is entrusted with something to take care of. What is the halachah in the case of  שומר שמסר לשומר , where the first shomer entrusted the object given to him for safekeeping to a second shomer ? The gemara paskens in this case that if the object is damaged or lost, the first shomer is chayav to pay even if he would not have been chayav if the same thing had happened when the object was under his jurisdiction ( בבא מציעא דף ל״ו עמוד ב' ): אמר רבא הלכתא שומר שמסר לשומר חייב … מאי טעמא? דאמר ליה את מהימנת לי בשבועה האיך לא מהימן לי בשבועה “Rava says, if one shomer hands over the object to a second shomer then the first shomer is chayav. Why is this so? Because the owner says to the first shomer, I believe you to make a shevuoh that it was not your fault but I do not believe the second shomer.” According to the Rambam, not only does the first shomer have to pay if the object incurred da...

There is a question if we are allowed to accept gerim from Esav and Amalek. The possuk says ( דברים כג ח ) לא תתעב אדומי כי אחיך הוא You should not abhor an Edomi because he is your brother. The poskim discuss whether we are allowed to accept gerim from Amalek. This appears to be a contradiction between the mechilta and the gemara. In the first perek of Shmuel Beis the pessukim relate that a soldier came and told Dovid that Shaul had asked him to kill him as he was mortally ill and did not want the Pelishtim to catch and torture him. Dovid killed the soldier for his actions: יג וַיֹּאמֶר דָּוִד אֶל-הַנַּעַר הַמַּגִּיד לוֹ אֵי מִזֶּה אָתָּה וַיֹּאמֶר בֶּן-אִישׁ גֵּר עֲמָלֵקִי אָנֹכִי. יד וַיֹּאמֶר אֵלָיו דָּוִד אֵיךְ לֹא יָרֵאתָ לִשְׁלֹחַ יָדְךָ לְשַׁחֵת אֶת-מְשִׁיחַ ה'. טו וַיִּקְרָא דָוִד לְאַחַד מֵהַנְּעָרִים וַיֹּאמֶר גַּשׁ פְּגַע-בּוֹ וַיַּכֵּהוּ וַיָּמֹת. טז וַיֹּאמֶר אֵלָיו דָּוִד דָּמְךָ עַל-רֹאשֶׁךָ כִּי פִיךָ עָנָה בְךָ לֵאמֹר אָנֹכִי מֹתַתִּי אֶת-מְשִׁיחַ ה' ...

The passuk says in this week’s sedrah: וַיְבָרֲכוּ אֶת רִבְקָה וַיֹּאמְרוּ לָהּ אֲחֹתֵנוּ אַתְּ הֲיִי לְאַלְפֵי רְבָבָה וְיִירַשׁ זַרְעֵךְ אֵת שַׁעַר שֹׂנְאָיו “And they blessed Rifka and they said to her, ‘Our sister may you become thousands of ten-thousands and may your children inherit the gates of their enemies.’” The beraisah in מסכת כלה  learns from this passuk that we have to make a berachah  when we make kiddushin : 'ומניין לברכת כלה מן התורה? שנאמר 'ויברכו את רבקה “How do you know that you make a birchas kallah from the Torah? As the passuk says ויברכו את רבקה.” The Sheiltos in this week's sedrah ( sheiltah ט״ז) explains further: דאילו מאן דבעי למינסב איתתא מיתבעי ליה לקדושי ברישא וברוכי ברכת אירוסין בעשרה וברכת חתנים בעשרה “If someone wants to marry a woman, they first have to be mekadesh her and make birchas erusin with 10 people and then [after the chupah ] they have to make birchas chasanim ( sheva berachos ) with 10 people.” The He’emek...