Torah Down Under

At the beginning of the  tochacha , the passuk says that the reason for the  tochacha  is non-observance of all of the  mitzvos . וְהָיָה אִם לֹא תִשְׁמַע בְּקוֹל ה' אֱלֹקֶיךָ לִשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל מִצְו‍ֹתָיו וְחֻקֹּתָיו אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם “And it will be if you do not listen to the voice of Hashem your G-d to do all His  mitzvos  and his statutes which I command you today.” However, at the end of the  tochacha  the passuk says that the  benei yisrael  will be sent into galus; תַּחַת אֲשֶׁר לֹא עָבַדְתָּ אֶת ה' אֱלֹקֶיךָ בְּשִׂמְחָה וּבְטוּב לֵבָב מֵרֹב כֹּל “…because you did not serve Hashem your G-d with rejoicing and with a good heart from an abundance of everything.” Why do the punishments of the  tochachah  come if we did not serve Hashem  be’simchah ? The Yerushlami says in Peah (1:1); מחשבה טובה המקום מצרפה  למעשה , מחשבה רעה אין המקום מצרפה למעשה... הדא דתימא בישראל, אבל בגוים חי...

The passuk says in this week’s sedrah; לֹא יִהְיֶה לְךָ בְּכִיסְךָ אֶבֶן וָאָבֶן גְּדוֹלָה וּקְטַנָּה...זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה לְךָ עֲמָלֵק בַּדֶּרֶךְ בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם. “You should not have in your pocket a large weight and a small weight (a large weight to use when you buy and a small weight to use when you sell)… Remember what Amalek did to you on the way when you came out of Mitzraim.” Rashi explains; אם שקרת במדות ובמשקלות הוי דואג מגרוי האויב שנאמר ( משלי יא ) מאזני מרמה תועבת ה' וכתיב בתריה בא זדון ויבא קלון “If you lied in weights and measures be worried about the attack of the enemy as the passuk says in Mishlei (11:1); ‘Deceitful scales are the abomination of Hashem’ and it is written after this; ‘The wanton sinner comes and with him comes disgrace.’” ·         Why do we need to be concerned about the attack of the enemy specifically if we cheat with weights and measures? The passuk says about Amalek; אֲשֶׁר קָרְךָ בַּדֶ...

The passuk says in this week’s sedrah; שׂוֹם תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ אֲשֶׁר יִבְחַר ה' אֱלֹקֶיךָ בּוֹ “You shall surely place over yourselves a king whom Hashem will choose…” In Hilchos Melachim ( perek 1, halacha 7) the Rambam says; … ומאחר שמושחין המלך הרי זה זוכה לו ולבניו עד עולם שהמלכות ירושה שנאמר למען יאריך ימים על ממלכתו הוא ובניו בקרב ישראל … ולא המלכות בלבד אלא כל השררות וכל המינויין שבישראל ירושה לבנו ולבן בנו עד עולם והוא שיהיה הבן ממלא מקום אבותיו בחכמה וביראה היה ממלא ביראה אף על פי שאינו ממלא בחכמה מעמידין אותו במקום אביו ומלמדין אותו וכל מי שאין בו יראת שמים אע"פ שחכמתו מרובה אין ממנין אותו למינוי מן המינויין שבישראל . כיון שנמשח דוד זכה בכתר מלכות והרי המלכות לו ולבניו הזכרים עד עולם שנאמר כסאך יהיה נכון עד עולם ולא זכה אלא לכשרים שנאמר אם ישמרו בניך בריתי אף על פי שלא זכה אלא לכשרים לא תכרת המלוכה מזרע דוד לעולם הקדוש ברוך הוא הבטיחו בכך שנאמר אם יעזבו בניו תורתי ובמשפטי לא ילכון ופקדתי בשבט פשעם ובנגעים עונם וחסדי לא אפיר מעמו “After the king has bee...

The passuk says in this week’s sedrah (12:14); כִּי אִם בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה בְּאַחַד שְׁבָטֶיךָ שָׁם תַּעֲלֶה עֹלֹתֶיךָ וְשָׁם תַּעֲשֶׂה כֹּל אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּךָּ “Rather in the place which Hashem will choose in one of your shevatim there you will bring your olos and all there you will do all that I command you.” Rashi explains; "באחד שבטיך" – בחלקו של בנימין ולמעלה הוא אומר מכל שבטיכם הא כיצד כשקנה דוד את הגורן מארונה היבוסי גבה הזהב מכל השבטים ומ"מ הגורן בחלקו של בנימין היה “In one of your shevatim – this is in the portion of Binyamin. But previously it says ‘from all of your shevatim’ ? How is this so? When Dovid bought the granary from Aravnah the Yevusi he collected the gold from all of the shevatim , nevertheless the granary was in the portion of Binyamin.” Rashi in Zevachim explains that not only did Dovid buy the place where the Beis HaMikdash was going to be, but he was also mekadesh it: The gemara in Zevachim (24a) says that the floor of th...

The passuk says in this week’s sedrah; וַאֲהַבְתֶּם אֶת הַגֵּר כִּי גֵרִים הֱיִיתֶם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם “You should love the ger because you were gerim in Mitzraim.” The Rambam says in Hilchos Deios (6) explains; הלכה ג': מצוה על כל אדם לאהוב את כל אחד ואחד מישראל כגופו שנאמר ואהבת לרעך כמוך לפיכך צריך לספר בשבחו ולחוס על ממונו כאשר הוא חס על ממון עצמו ורוצה בכבוד עצמו... הלכה ד': אהבת הגר שבא ונכנס תחת כנפי השכינה שתי מצות עשה אחת מפני שהוא בכלל ריעים ואחת מפני שהוא גר והתורה אמרה ואהבתם את הגר צוה על אהבת הגר כמו שצוה על אהבת עצמו שנאמר ואהבת את ה' אלהיך הקב"ה עצמו אוהב גרים שנאמר ואוהב גר הלכה ג' : “It is a mitzvah for everyone person to love everyone from klal yisrael as himself as the passuk says ‘ ואהבת לרעך כמוך’ – ‘you should love your friend as yourself’. Therefore he has to speak of his praise and be concerned about his money just as he is concerned for his own money and wants himself to be honoured… “ הלכה ד' : “The love of the proselyte wh...

The passuk in this week’s sedrah says; לֹא תְנַסּוּ אֶת ה' אֱלֹקֵיכֶם כַּאֲשֶׁר נִסִּיתֶם בַּמַּסָּה “You should not test Hashem as you tested Him in Massah.” The Sma”g ( mitzvas lo saaseh 4) explains; פירוש שלא יאמר אדם אעשה מצוה זו ואראה אם אתברך “This means, a person should not say, I will do this mitzvah and see if I will receive a berachah.” The Sma”g brings an exception to this halacha from the gemara in Taanis (9a), the gemara says; אשכחיה ר' יוחנן לינוקא דריש לקיש אמר ליה אימא לי פסוקיך א"ל עשר תעשר א"ל ומאי עשר תעשר א"ל עשר בשביל שתתעשר ...אמר ליה ומי שרי לנסוייה להקב"ה והכתיב (דברים ו, טז) לא תנסו את ה' א"ל הכי אמר רבי הושעיא חוץ מזו שנאמר (מלאכי ג, י) הביאו את כל המעשר אל בית האוצר ויהי טרף בביתי ובחנוני נא בזאת אמר ה' צבקות אם לא אפתח לכם את ארובות השמים והריקותי לכם ברכה עד בלי די מאי עד בלי די אמר רמי בר חמא אמר רב עד שיבלו שפתותיכם מלומר די “Rebbi Yochanan found the child of Reish Lakish and he asked him, ‘Which passuk are...

After Moshe appointed the judges, he said to them; לֹא תָגוּרוּ מִפְּנֵי אִישׁ כִּי הַמִּשְׁפָּט לֵאלֹקִים הוּא “You (the judges) should not be afraid of any man because judgment belongs to Hashem…” To what extent must the judges not be afraid? The gemara says in Sanhedrin (6b) ...וריש לקיש אמר שנים שבאו לדין אחד רך ואחד קשה עד שלא תשמע דבריהן או משתשמע דבריהן ואי אתה יודע להיכן דין נוטה אתה רשאי לומר להם אין אני נזקק לכם שמא נתחייב חזק ונמצא חזק רודפו משתשמע דבריהן ואתה יודע להיכן הדין נוטה אי אתה יכול לומר להן איני נזקק לכם שנא' (דברים א, יז) לא תגורו מפני איש “Reish Lakish says – if two people come to judgment, one is easy to deal with and one is hard to deal with – before you have heard the case or even if you have heard the case and you do not know which is likely to be correct, then you are allowed to say ‘I will not judge the case.’ Perhaps the strong one will become chayav and he will harass the judge. However once you have heard the case and you know which way the o...

The passuk in this week’s sedrah describes the six arei miklat that were designated for an accidental murderer to flee to; וְהֶעָרִים אֲשֶׁר תִּתֵּנוּ שֵׁשׁ עָרֵי מִקְלָט תִּהְיֶינָה לָכֶם “And the cities that you give will be six cities of refuge for you.” Not only did the six cities of refuge allow an accidental murderer to escape to them, but a murderer could also escape to the other 42 cities of the Leviim. The passuk says regarding the cities of the Leviim; וְאֵת הֶעָרִים אֲשֶׁר תִּתְּנוּ לַלְוִיִּם אֵת שֵׁשׁ עָרֵי הַמִּקְלָט אֲשֶׁר תִּתְּנוּ לָנֻס שָׁמָּה הָרֹצֵחַ וַעֲלֵיהֶם תִּתְּנוּ אַרְבָּעִים וּשְׁתַּיִם עִיר “And the cities which you will give to the Leviim are the six cities of refuge which you will make so that a murderer can flee there and in addition to them you will give 42 cities.” The gemara in Makkos (10a) says that we learn from the words “ וַעֲלֵיהֶם תִּתְּנוּ ” – “in addition to them you shall give” that just as the six cities of refuge shelter a rotzeach , ...

The passuk says in this week's sedrah; וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֲלֵהֶם אִם יַעַבְרוּ בְנֵי גָד וּבְנֵי רְאוּבֵן אִתְּכֶם אֶת הַיַּרְדֵּן כָּל חָלוּץ לַמִּלְחָמָה לִפְנֵי ה' וְנִכְבְּשָׁה הָאָרֶץ לִפְנֵיכֶם וּנְתַתֶּם לָהֶם אֶת אֶרֶץ הַגִּלְעָד לַאֲחֻזָּה. וְאִם לֹא יַעַבְרוּ חֲלוּצִים אִתְּכֶם וְנֹאחֲזוּ בְתֹכְכֶם בְּאֶרֶץ כְּנָעַן. "And Moshe said to them, if every soldier from Gad and Reuvain pass over the Yarden with you before Hashem and the land is conquered before you then you should give to them the land of Gilad as their portion. And if they do not pass armed with you then they will settle amongst you in the land of Kena’an." The mishna in Kiddushin (61a) says; ר' מאיר אומר כל תנאי שאינו כתנאי בני גד ובני ראובן אינו תנאי: שנאמר ויאמר אליהם אם יעברו בני גד ובני ראובן וכתיב ואם לא יעברו חלוצים “Rebbi Meir says – every condition that is not like the condition that Moshe made with Gad and Reuvain concerning their portion in Eretz Yisrael is not a condition – as t...