Torah Down Under

The passuk says in this week’s sedrah ( בראשית ט"ו י"ז ) וַיְהִי הַשֶּׁמֶשׁ בָּאָה וַעֲלָטָה הָיָה וְהִנֵּה תַנּוּר עָשָׁן וְלַפִּיד אֵשׁ אֲשֶׁר עָבַר בֵּין הַגְּזָרִים הָאֵלֶּה The sun set and there was thick darkness, and behold a smoking furnace and a flaming fire passed between the halves of the animals. The Medrash Rabbah comments on this passuk ... והנה תנור עשן ולפיד … אמר לו במה אתה רוצה שירדו בניך, בגיהנם או במלכיות, רבי חנינא בר פפא אמר אברהם ברר לו את המלכיות, רבי יודן ורבי אידי ורבי חמא בר חנינא אמרו אברהם ברר גיהנם, והקב"ה ברר לו את המלכיות, הדא הוא דכתיב (דברים ל"ב) אם לא כי צורם מכרם זה אברהם, וה' הסגירם מלמד שהסכים הקב"ה לדבריו Hashem asked Avraham, “Do you want your descendants to be punished in gehinnom or by being subjected to שעבוד מלכיות ?” Rabbi Chanina bar Pappa said that Avraham chose שעבוד מלכיות . Rabbi Yuden and Rabbi Idi and Rabbi Chama the son of Chanina said that Avraham chose gehinnom but Hashem advis...

The passuk says in this week’s sedrah (Bereishis 3 – 22:23) וַיֹּאמֶר ה' אֱלֹקִים הֵן הָאָדָם הָיָה כְּאַחַד מִמֶּנּוּ לָדַעַת טוֹב וָרָע וְעַתָּה פֶּן יִשְׁלַח יָדוֹ וְלָקַח גַּם מֵעֵץ הַחַיִּים וְאָכַל וָחַי לְעֹלָם. וַיְשַׁלְּחֵהוּ ה' אֱלֹקִים מִגַּן עֵדֶן לַעֲבֹד אֶת הָאֲדָמָה אֲשֶׁר לֻקַּח מִשָּׁם. And Hashem said, “Behold אדם has become as one of us to know good and bad. And now lest he send out his hand and take also from the עץ החיים and he will eat and live forever.” So Hashem sent him out of Gan Eden to work the earth from which he had been taken. Why was Hashem concerned that אדם knew good and bad? Why was Hashem concerned that אדם may eat from the עץ החיים , which would cause him to live forever? The Chasam Sofer explains as follows: The word אחד (one of) sometimes has the vowels segol and kometz ( אֶחָד ), and sometimes has two patach’s ( אַחַד ). For example, in Devarim (1:23) we have אֶחָד וַיִּיטַב בְּעֵינַי הַדָּבָר ...

The gemara says in Berachos ( דף י' ע"א ) כל פרשה שהיתה חביבה על דוד פתח בה באשרי וסיים בה באשרי פתח באשרי דכתיב (תהלים א', א') אשרי האיש וסיים באשרי דכתיב (תהלים ב', י"ב) אשרי כל חוסי בו “Any parsha in Tehillim which was dear to Dovid, he began with the word אשרי and finished with the word אשרי .” The Chasam Sofer points out that the last word and the first word of the Torah also contain the word אשרי . אֲשֶׁר עָשָׂה מֹשֶׁה לְעֵינֵי כָּל יִשְׂרָאֵ ל בְּ רֵאשִׁי ת בָּרָא אֱלֹהִים This shows that the Torah is dear to us, just as the use of the word אשרי showed that a perek was dear to Dovid. The Chasam Sofer further comments that the letters that are left over (besides the word אשרי ) are ל and בת , which together spell לבת . We can understand that this is a hint to the passuk in Shir Hashirim ( פרק ד', פסוק ט' ) לִבַּ בְ תִּ נִי אֲחֹתִי כַלָּה לִבַּבְתִּנִי בְּאַחַת מֵעֵינַיִךְ בְּאַחַד עֲנָק מִצַּוְּרֹנָיִךְ ...

In פרק ל״ב פסוק ג׳ the passuk says כִּי שֵׁם ה' אֶקְרָא הָבוּ גֹדֶל לֵאלֹקֵינוּ “When I call in the name of Hashem, render greatness to our G-d.” The gemara says in ברכות ( כא א ) מנין לברכת התורה לפניה מן התורה שנאמר (דברים לב, ג) כי שם ה' אקרא הבו גדל לאלהינו “How do you know that we make a beracha before we learn Torah, as the passuk says כי שם ה' אקרא הבו גדל לאלהינו .” Rashi explains כי שם ה' אקרא - כשבא משה לפתוח בדברי שירה אמר להם לישראל אני אברך תחלה ואתם ענו אחרי אמן, כי שם ה' אקרא בברכה אתם הבו גודל לאלקינו באמן הכי מפרשי לה במסכת יומא (דף ל"ז.) When Moshe came to say words of שירה , he said to the benei yisrael , “First of all I will make a beracha on the Torah and you will say amen .” So we read the passuk as follows, “When I call in the name of Hashem – by making a berachah – then you render greatness to our G-d by saying amen .” Why did Moshe only teach the benei yisrael to say a beracha on learning Torah w...

The passuk says in this week’s sedrah ( דברים ל"א ב' ) וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם בֶּן מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה אָנֹכִי הַיּוֹם לֹא אוּכַל עוֹד לָצֵאת וְלָבוֹא וַה' אָמַר אֵלַי לֹא תַעֲבֹר אֶת הַיַּרְדֵּן הַזֶּה And he said to them, “I am 120 years old today, I am no longer able to go and come, and Hashem said to me, ‘You will not pass over the Yarden.’” Rashi explains לא אוכל עוד לצאת ולבוא - יכול שתשש כחו תלמוד לומר לא כהתה עינו ולא נס לחה אלא מהו לא אוכל איני רשאי שניטלה ממני הרשות וניתנה ליהושוע, ד"א לצאת ולבוא בדברי תורה מלמד שנסתתמו ממנו מסורות ומעיינות החכמה You may think that Moshe became weak, this cannot be so, as the passuk says לא כהתה עינו ולא נס לחה , rather we must understand that permission was taken from Moshe and granted to Yehoshua. Another explanation, he was unable to go and come in divrei torah , this teaches us that the tradition and wellsprings of wisdom were hidden from him. The Ramban explains ורבותינו אמרו (סוטה...